שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב linkedin
LinkedIn

חשיבות הסידן במניעת פציעות, התאוששות ושיפור ביצועים

ד"ר יגאל בלום,
סגן נשיא R&D ומדען ראשי באמורפיקל

סידן נחשב לאחד מרכיבי התזונה החשובים ביותר לגוף האדם, והוא האחראי העיקרי לבניית ותחזוקת העצמות והשיניים. ספורטאים רבים, מקצוענים כחובבים, נוטים לשים דגש מיוחד על חלבון לשם העלאת מסת שריר וחיטוב הגוף, וכן על מגנזיום המיועד להרפיית השרירים. רבים מהם לא מקפידים על צריכת סידן בהתאם להמלצות, ובכתבה זו נסביר את חשיבותו הרבה במספר מישורים משמעותיים לספורטאים מקצוענים ולמתאמנים: מניעת פציעות, התאוששות, שיפור ביצועים, ובסופו של דבר: השגת יעדים ספורטיביים וויזואליים.

מדוע הסידן חשוב לספורטאים ולמתאמנים?

על מנת להישאר בריאים וחזקים, עלינו לצרוך באופן מאוזן את כל אבות המזון: פחמימות, שומנים בריאים וחלבונים. כאשר האדם מקיים פעילות ספורטיבית, ודורש מגופו יותר מהאדם הממוצע, באופן טבעי נדרשת יותר אנרגיה, ולכן יש להתאים את התזונה.
ספורטאים רבים זקוקים לתוספת של רכיבי תזונה במטרה להיות בשיאם בזמן הפעילות ולהשיג את מטרותיהם. כל מתאמן מתחיל יודע, כי הישגים ספורטיביים תלויים לא רק באימונים – אלא גם בתזונה. האימון הוא המאמץ והמעורר את הגוף (יוצר את הגירוי), והתזונה היא התומכת והמסייעת להתקדם אל עבר השגת המטרות. מחקרים רבים מוכיחים כי תזונה תואמת בטרם אימון ואחריו, משפיעה על הביצועים הגופניים והמנטליים, וכן על התאוששות השרירים.

הסידן חשוב להתאוששות השרירים, ומכאן עולה חשיבותו במניעת פציעות

ניקח לדוגמא אדם המתכונן לקראת ריצת מרתון, חצי מרתון או עשרה קילומטרים. במידה והספורטאי יתאמן בתוכנית אימונים שאינה הדרגתית (ללא "סרגל מאמץ" תואם), ייתכן כי הדבר יוביל לשחיקת עצם, שבתורה תוביל לשברי מאמץ. זוהי הסיבה לפיה אנשים בעלי סיבולת לב ריאה מתאימה לתחרויות, מוצאים עצמם בלתי כשירים להשתתף בהן. הקפדה על צריכת סידן תסייע בחיזוק צפיפות העצם – דבר אשר יקטין את הסיכוי לשברי מאמץ. ראוי לציין, כי פציעות כגון שברים רלוונטיות גם לשחיינים, והסיבה לכך היא שהימצאותם במים אינה מאפשרת חיכוך עם הקרקע (החיוני לחיזוק העצם).

כיצד הסידן מסייע בהתאוששות מהירה יותר מאימונים?

בדומה למכונית ההופכת את הדלק לאנרגיה, כך גופנו מסוגל לקחת חומרי מזון כדוגמת סוכרים, שומנים וחלבונים, ולהפוך אותם לאנרגיה. האנרגיה הזמינה ביותר היא זאת המופקת מסוכר (גלוקוז) והיא מתבצעת בסדרת צעדים שתחילתם בתהליך הקרוי גליקוליזה, והמשכה בתהליך הידוע כמעגל קרבס (על שם חתן פרס הנובל שגילה אותו).

בעת פעילות גופנית אינטנסיבית, נוצר מצב של  הספקה בלתי מספקת של חמצן לתאי הגוף המאומצים  (מצב אנאירובי), פעילות מעגל קרבס יורדת, ויש הצטברות של חומר הנקרא "לקטט". זהו חומר זהה למה שנוצר בקיבה בעת התפרקות החלב. במקביל, יש היווצרות של חומצה (עודף של יוני מימן). יש לציין שמדובר בתובנות חדשות לגבי המטבוליזם של התאים ותפקיד הלקטט בגוף בתנאי לחץ גופניים. עד לא מזמן סברו, שבתנאי אימונים ומאמצים קשים נוצרת "חומצה לקטית" (שהיא תרכובת המכילה את הלקטט ואת יוני המימן), ולכן התופעה נקראת "חמצת לקטית" ("lactic acidosis").

את העלאת החומציות קושרים היום מספר אלמנטים:

1. צריכת האנרגיה המוגברת מתבצעת ע"י פרוק מולקולות "אוצרות אנרגיה" הנקראות ATP ובעת שחרור האנרגיה, משתחררים גם יוני מימן חמוצים

2. ריכוז הפחמן הדו חמצני בדם ובנוזלי הגף עולה ואיננו מתפנה בקלות

ריכוז גבוה של דו תחמוצת הפחמן גורם להפיכתו לחומצה קרונית וכך נוצר מצב של החמצה. (תהליך החמצה דומה מתרחש כיום בקנה מדה גלובלי באוקיינוסים והימים כתוצאה מעליית ריכוז דו תחמוצת הפחמן המומס במים).

המצב החומצי ואי היכולת לפרק באופן יעיל ומהיר את הסוכרים גורם לכך שנרגיש כי השרירים "מותשים" ולכן נחוש עייפות וכאבי שרירים. מסתבר כי הלקטט דווקא נחוץ בזמן זה להפעלת מערכות אנרגטיות אחרות באזורים חשובים בגוף, אלא שזו פעילות איטית יחסית. אם נתקלתם במצב כזה בעת אימון, מומלץ להאט את הקצב ולבצע התאוששות אקטיבית (תוך כדי תנועה), במטרה לסייע בפינוי החומצה ו”מיחזור" הלקטט.

 

סידן מסייע להתאוששות מהירה מאימונים

ומה הקשר לסידן קרבונט האמורפי (ACC)?

הסידן קרבונט האמורפי (ACC) מורכב מחלקיקים ננומטריים המכילים יונים של סידן ושל קרבונט. בשמו המדעי הוא נקרא קלציום קרבונט אמורפי. כאשר החלקיקים מתמוססים, יוני הקרבונט יוצרים סביבה בסיסית שמנטרלת את החומציות. בגלל גודלם המזערי, החלקיקים מגיעים לאזורים המוחמצים בגוף ורק אז משחררים את האלמנט הבסיסי שבהם. לשם השוואה, זה בדיוק מה שקורה בעת סתירת החומציות המתרחשת בקיבה, כאשר נוטלים גלולות של TUMS, המכילות סידן וקרבונטמגם הן. בשונה מכך, עם ה-ACC זה יתרחש גם בחלקים אחרים בגוף הנמצאים במצב מצוקה חומצי. בסביבה הבסיסית יותר שנוצרת משתנה הפעילות האנרגטית של התאים, יש אפשרות להוריד את רמת הפחמן הדו חמצני ובמקביל להעלות את יכולת הספיגה והניצולת של החמצן בדם. לכן, התאוששות הגוף היא מהירה יותר ומאפשרת לספורטאים להגיע לרמות ביצועים גבוהות.

נושא ההבססה של מערכת הדם ונוזלי הגוף כבר נחקר בעבר בתחום שיפור הביצועים הספורטיביים, תוך שימוש בכמויות גדולות של תמיסת נתרן ביקרבונט (הידוע כ"סודה לשתיה"). ראוי לציין, שביקרבונט שנוצר גם באופן טבעי בגופנו משמש כבסיס החשוב ביותר לויסות החומציות בגוף.

רבים מהספורטאים המקצועיים מודעים לויכוח בנושא של משקאות בסיסיים (אלקליניים). רבים מהם טוענים שמשקאות כאלו משפרים את תוצאותיהם אך מחקרים מדעיים בתחום הציגו התוצאות שאינן חד משמעיות עבור מדגמי ספורטאים שונים או פרוצדורת מתן התמיסה. ראוי לציין בגאווה שרבים ממחקרי שיפורי הביצועים ברחבי העולם משתמשים בשיטת מדידה מדעית שהומצאה במכון ווינגייט הישראלי.

המחקרים של חברת אמורפיקל בתחומים ביומדיקליים מגוונים מעידים שלסידן הפחמתי האמורפי יש יתרונות ולכן גם פעילות עדיפה על זאת של הביקרבונט. חברת אמורפיקל מתחילה כעת סדרה חדשה של ניסויים עם אתלטים מתחומים שונים על מנת לאשש ולבסס את היתרונות שנצפו עם כמה מטובי האתלטים בישראל.

שינוי גודל גופנים