שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב linkedin
LinkedIn

טיפול בשברי מאמץ, וכיצד להימנע מהם?

ד"ר יגאל בלום,
סגן נשיא R&D ומדען ראשי באמורפיקל

בכל יום מתרחשים תהליכים פיזיולוגיים של בנייה ופירוק העצם בעזרת תאים אוסטאובלסטים (בונים) ותאים אוסטאוקלסטים (הורסים)1. מלבד זאת, פירוק העצם עשוי להיות  מושפע מאורח החיים שלנו, והפעלת עומס על העצם מוביל להרס מקומי במבנה שלה. במצב בו אנו מאפשרים לעצמנו מנוחה והתאוששות מספקת, גופנו מתקן ומחדש את עצמו באמצעות בניית העצם וחיזוקה. במצב בו קצב שיקום העצם נמוך מקצב הריסתה, גוברים הסיכויים לשברי מאמץ. ללא טיפול בשבר מאמץ בזמן המתאים עלול להתפתח שבר ממשי בעצם, ולפיכך מומלץ לבצע טיפול בשברי מאמץ בהקדם האפשרי.

מה גורם לשברי מאמץ?

פעילות אינטנסיבית מדי, ריצות למרחקים ארוכים מדי,הפעלת עומס רב מדי לאורך זמן, מתיחות ועייפות שרירים, צעידה על משטח לקוי, נעילת נעליים שאינן תואמות למבנה כף הרגל ותזונה לקויה ודלה בסידן – הם הגורמים העיקריים לשברי מאמץ. כמו כן, שברי מאמץ יכולים להיגרם גם במקרים של עצמות חלשות, לרבות אצל חולים באוסטאופניה ואוסטאופורוזיס (מחלה הנובעת מירידה בצפיפות העצם והיחלשותה). חשוב להבהיר כי סיכוייהן של נשים לסבול משברי מאמץ הם גבוהים פי 2 מאשר גברים, וזאת עקב העובדה שלהן נטייה גבוהה יותר לסבול מאוסטאופורוזיס3.

מצבים נוספים העלולים לדרוש טיפול בשברי מאמץ הם מאמצים פיזיים כדוגמת סחיבת משקלים בעבודה, מעבר דירה וכדומה. במידה ואתם בכל זאת רוצים להגיע אל שאיפותיכם הספורטיביות או האסתטיות מבחינה גופנית, או שמכורח הנסיבות עליכם לבצע מאמצים פיזיים כאלו או אחרים – מומלץ לבצע זאת בהדרגה, להתאים את התזונה ולהקפיד על צריכת סידן.

ההבדל בין שברי מאמץ לבין שברים רגילים

ההבדל בין שני סוגי השברים נובע מקצב התרחשות השבר: בשונה משברים הנגרמים ממכות (טראומה חד-פעמית), שברי מאמץ נוצרים באופן הדרגתי (טראומה מתמשכת). האזורים העיקריים בגוף המועדים לשברי מאמץ הם הגפיים התחתונות: עצם השוק, עצם הסירה שבכף הרגל, עצם השוקית, עצמות המסרק, עצמות האגן והירכיים. הסימפטומים של שברי מאמץ הם רגישות, כאבים, נפיחות ואדמומיות אזורית.

טיפול בשברי מאמץ באמצעות סידן: חשיבה לטווח הארוך

במידה ושאלתם את עצמכם איך לרפא שברי מאמץ, או מהו תהליך ההחלמה משברי מאמץ – הגעתם למקום הנכון:

טיפול קונבנציונלי ומיידי בשברי מאמץ ידרוש מכם מנוחה, פיזיותרפיה והקפדה על מאמץ פיזי מתון. במידה וטיפול בשברי המאמץ שלכם ייעשה באופן הזה, ייתכן כי תחלימו משברי המאמץ, אך לא תשפרו את סיכוייכם למניעת התרחשותם בעתיד.

טיפול בשברי מאמץ תוך חשיבה ארוכת טווח דורש שינוי מאזן הסידן המושפע משינויים ברמות הסידן בתזונה, ברמת ספיגתו בגוף ובמידת הפרשתו בשתן. הסידן חיוני גם בתהליכים מטבוליים, וכשאין מספיק ממנו בגופנו, ישתמש הגוף במאגרי הסידן שלו: העצמות והשיניים. המסקנה העולה מכך היא, שאם חסר בגופכם סידן, ייתכן כי מאמץ קטן ייצור זעזוע – וכך תיאלצו להיכנס לתהליך טיפול בשברי מאמץ. חזקו את עצמותיכם באופן קבוע באמצעות צריכה מספקת של סידן – וטיפול בשבר המאמץ שלכם כלל לא יידרש. דיווחים מצטברים של אתלטים מקצועיים וחיילים קרביים בצה"ל מעידים, כי השימוש בדנסיטי הוא המוצר העדיף לאיחוי מהיר והעלמת כאבים כתוצאה משברי מאמץ.

שינוי גודל גופנים