ד”ר יגאל בלום,
סגן נשיא R&D ומדען ראשי באמורפיקל

לסידן השפעה רבה על איכות החיים שלנו והוא מהווה חלק חשוב מהרגלי אכילה נכונים.

הסידן הוא אחד המינרלים החשובים ביותר לגופנו, ורמה תקינה שלו הינה קריטית לתפקוד כל תאי הגוף, בדגש על המוח, השרירים, מערכת העצבים (ההולכה העצבית) והלב. רוב הסידן נמצא בעצמות ובשיניים, והיתר נמצא כיונים מומסים בדם, בנוזלים אחרים בגופנו ובתוך כל תאי הגוף. רמה נמוכה של סידן (היפוקלצמיה), הנגרמת כתוצאה מירידת הסידן שבדם, עלולה לשבש
את חייהם של אנשים רבים.

ככל שאנחנו מתבגרים, כך מופר האיזון של הסידן בגוף, ולכן עלינו להיות ערים לכך – ובתגובה לצרוך יותר סידן. נשים בגיל המעבר (בסביבות גיל ה-40), נוטות לסבול יותר מבריחת סידן בעקבות השינויים ההורמונליים החלים בגוף. הנטייה הטבעית שלנו היא להתייחס לתופעות הלוואי הכלליות שמגיעות עם גיל המעבר, אשר קל לנו יותר לזהות את הסימפטומים שלהן. מחסור בסידן אינו בהכרח משהו שאנו מרגישים בו או מייחסים לו תשומת לב מיוחדת, אלא רק כאשר הוא מגיע למצבים קיצוניים או מאובחן תוך כדי בדיקות. גם בדיקת דם רגילה איננה מעידה בהכרח על רמת הסידן הכללי בגוף, וזאת משום שהגוף נוטה לפק רקמות עצם ולשחרר סידן לדם כאשר נוצר בו מחסור.

אז בואו נעשה קצת סדר. בגוף שלנו מתרחש מידי יום תהליך של בנייה ופירוק העצם (שחלוף עצם). החל מגיל 40, הגוף כבר אינו בונה את העצמות באותו הקצב של הפירוק, ולכן מופר האיזון בין בניית לבין הרס העצם. שמירה על אורח חיים בריא כגון ספורט, הימנעות מעישון ואלכוהול, יחד עם הגדלת המודעות לחשיבות האוכל והמינרלים שאנחנו צורכים, תאפשר לנו לשמור על גוף בריא ועצמות חזקות יותר.

הגוף זקוק לכמות מספקת של סידן כדי לשמור על העצמות. כך למשל, גברים ונשים בגילים 50-30 זקוקים לכ-1,000 מ”ג סידן ביום, וכאשר חוצים את גיל 50, עולה הכמות היומית המומלצת לכ-1,200 מ”ג סידן ביום. את הסידן ניתן לצרוך מהמזון, תוספי תזונה או באמצעות שילוב של השניים. ישנם מזונות רבים עשירים בסידן, כמו למשל כוס חלב מועשר, המכילה כ-360 מ”ג סידן, אך חשוב לציין כי הסידן שמקורו במזון לא נספג במלואו, ולכן ייתכן כי גם במידה ואת מקפידה על צריכת הסידן היומית – ההשלכות של חוסר סידן רלוונטיות גם לגבייך.

שלוש השפעות העשויות להיגרם או לגרום למחסור בסידן:

קרוהן וקוליטיס: מחלות מעי דלקתיות המגבירות את הסיכוי לבריחת סידן

קרוהן וקוליטיס כיבית הן מחלות מעי דלקתיות כרוניות. בעבר לא היו מחלות אלו נפוצות במיוחד, אך בעשורים האחרונים ישנה עליה דרמטית בשכיחותן במדינות המערב (כיום בכ-20% מהמקרים, מחלות אלו מופיעות לפני גיל 15). חולים במחלות אלו נמצאים בסיכון מוגבר להפרעות במאזן הסידן, הבאות לידי ביטוי בבריחת סידן מהעצמות. הסיבה לבריחת הסידן נובעת עקב הפרעות בספיגת סידן וויטמין D ושחרור חומרים דלקתיים המגבירים את הרס העצם.
חשוב לציין, כי רמת ספיגת הסידן היא תלוית גיל, והיא פוחתת בגילאים מתקדמים ובקרב נשים בגיל המעבר, ולכן מומלץ לעבור בדיקת צפיפות עצם וליטול תוספי סידן.

מחלת השיטיון (דמנציה): עשויה להיגרם עקב מחסור בסידן

מחלה זו, או בשמה המוכר ניוון מוחי, באה לידי ביטוי באמצעות ירידה משמעותית בתפקוד הקוגנטיבי  של האדם. הסימפטומים העיקריים למחלה הם פגיעה בדיבור, פגיעה בזיכרון לטווח הקצר, בעיות קשב, חשיבה וחוסר יכולת שיפוט, mואף לסימפטומים נפשיים כמו דיכאון וחרדה. כאשר מדובר במחסור מתמשך בסידן, תיתכן השפעה שלילית של מחסור זה על מערכת העצבים הבא לידי ביטוי באמצעות דיכאון ופסיכוזה, אשר עלולים להסלים ולהוביל לשיטיון ולנזק מוחי. מחקרי תצפית קליניים ופרה-קליניים מצביעים על קשר בין איבוד אסטרוגן לבין מחלות תאיות וסקולריות, ולכן נשים בגיל המעבר נמנות על קבוצת הסיכון לסבול מדמנציה וסקולרית (הסימפטומים הראשוניים של חדלון הווסת מתעוררים במוח וכוללים גלי חום, הפרעות שינה ועוד).

אוסטאופניה, אוסטאופורוזיס והקשר הישיר לנשים בגיל המעבר

האוסטאופורוזיס וגם אוסטאופניה, המכונה גם מחלת דילול העצם, היא מחלת עצם מטבולית הנגרמת כתוצאה מתהליך שחלוף העצם, המוביל לאיבוד מסת עצם והגברת שבריריות העצמות. העצם, מתוקף היותה רקמה  דינמית, נהרסת ונבנית באופן תמידי. בגיל המעבר קצב פירוק העצם גובר על קצב בנייתה, והנתונים מצביעים על כך שאחת מכל שלוש נשים עתידה לסבול מאוסטאופורוזיס. שברים בעמוד השדרה, בפרק כף היד ובצוואר הירך – הנחשב למסוכן ביותר – הם ההשלכות העיקריות של מחלת האוסטאופורוזיס. ראוי לציין כי הסיבה לכך שמחלת האוסטאופורוזיס שכיחה יותר בקרב נשים בגיל המעבר היא
הירידה החדה בצפיפות העצם המתרחשת במהלך גיל זה.

חשיבות האבחון המוקדם ומציאת הפתרון המתאים

חשוב מאוד לאבחן מוקדם ככל הניתן את מחלת האוסטאופורוזיס ואת שאר המחלות שהוצגו כאן, כיוון שכיום יש מגוון טיפולים יעילים ובטוחים – וההשלכות של חוסר מודעות ומניעה עשויות להיות בלתי-הפיכות. את הסידן ניתן לצרוך מהמזון, עם זאת חשוב לדעת שלא כל הסידן מהמזון נספג בגוף עקב סיבות רבות כמו גיל, גורמים מעכבי ספיגה ועוד. על כן, מומלץ להוסיף לשגרה היומית ולהשלים את הצריכה היומית הנדרשת באמצעות סידן קרבונט אמורפי, שהוכח כנספג בממוצע פי 2 ויותר מכל סידן אחר, במחקרים שנעשו בביה”ח איכילוב וברמב”ם, והוא נחקר ומפותח כיום גם לשימושים בריאותיים
ורפואיים, שאינם מקובלים עם תוספי קלציום אחרים.