סטרואידים הם חומרים הורמונליים המיוצרים בגופנו באופן טבעי ע”י בלוטות יותרת הכליה ופועלים כנוגדי דלקות. לאור תכונתם זו, הסטרואידים משמשים כתרופות לטיפול במחלות רבות כגון אלרגיות קשות, אסתמה, דלקות מפרקים, דלקות מעי ועוד. יעילותם הטיפולית של הסטרואידים היא גבוהה ביותר, אם לתרופות המבוססות על סטרואידים יש לא מעט תופעות לוואי בלתי רצויות. אחת מהן היא מחלת אוסטאופורוזיס.

מדוע טיפול בסטרואידים גורם לאוסטאופורוזיס?

עצם היא רקמה נוקשה וחזקה מאוד אך יחד עם זאת דינמית – היא נמצאת באופן תמידי בתהליך של התחדשות. הסטרואידים מאיצים את תהליך פירוק העצם, ובה-בעת מאטים את תהליך בנייתה. התוצאה? הפחתת מסת העצם, דבר הגורם להגדלת הסיכון לפיתוח אוסטאופורוזיס ולהיארעות שברים. בסופו של דבר, שברים פוגעים באיכות חיינו, וזאת עקב העובדה שהם גורמים לכאב, לירידה משמעותית ברמת התפקוד ובמקרים מסויימים אף לסיכון חיים.

טיפול באמצעות קורטיקוסטרואידים: מעלות את הסיכון לפגיעה בעצם

קורטיקוסטרואידים ניתנים היום כטיפול במחלות כרוניות רבות לרבות אסתמה, מחלות מעיים דלקתיות, מחלות עור, דלקת פרקים ומחלות אוטואימוניות שונות. למעשה, מדובר בתרופה הנפוצה ביותר – אך חסרונה הגדול הוא העובדה שהיא גורמת לעלייה ברמת פירוק העצם. ככל שהטיפול בסטרואידים יהיה ממושך יותר, כך יעלה הסיכון לאוסטאופורוזיס: כבר לאחר שלושה עד שישה חודשים, החל ממינון נמוך יחסית, של כ-2.5 מ”ג פרדינזון ביום. לגבי סטרואידים בשאיפה הניתנים כחלק מהטיפול באסתמה ומחלות ריאה כרוניות אחרות, הדעות חלוקות, אך ייתכן כי מינונים גבוהים עשויים לגרום לנזק לעצם.

טיפול מונע אוסטאופורוזיס

השפעת הסטרואידים על האצת פירוק העצם מופיעה בעיקר במהלך שנת הטיפול הראשונה, בה מאבדת מסת העצם כ-27%-3%, ומכאן עולה החשיבות לאבחון מוקדם ולנקיטת צעדי מניעה בקרב מטופלים כרוניים. בסמוך לתחילת הטיפול בסטרואידים, חשוב לבצע הערכת מצב בה יאותרו עדויות לשברים קודמים וייבחנו גורמי סיכון בסיסיים לאוסטיאופורוזיס כגון גיל, מין, גנטיקה, אורח חיים (עישון, צריכת אלכוהול), תזונה, מחלות רקע אחרות ועוד. כל הגורמים הללו, מעלים את הסיכון לאוסטיאופורוזיס בקרב מטופלים הנוטלים סטרואידים.

מה חשוב לעשות טרם הטיפול בסטרואידים?

1. בדיקת סידן בשתן: מטרתה היא לבדוק את מטבוליזם הסידן בגוף ולאתר מחלות נוספות העשויות לגרום להרס העצם.
2. בדיקת רמת הויטמין D
3. בדיקת תקינות בלוטת התריס
4. בדיקת צפיפות עצם: יש לזכור כי מטופלים הנוטלים סטרואידים, חשופים לשברים גם אם מדדי צפיפות העצם שלהם גבוהים באופן יחסי.

טרם תחילת הטיפול בסטרואידים, יש להקפיד על תזונה עתירת סידן וחלבון ועל ביצוע פעילות גופנית. כמו כן, רצוי להימנע מעישון ולהקפיד על חשיפה מבוקרת לשמש (לשם קבלת ויטמין D).

כיום נהוג לתת למטופלים בסטרואידים טיפול תרופתי ראשוני הכולל תכשירים מבוססי ביספוספונטים (כגון פוסלאן, אקטונל אקלסטה), או בתכשירים מבוססי הורמון פאראתירואיד, המונעים אוסטיאופורוזיס. הטיפול התרופתי ניתן בשילוב עם תוסף סידן במינון של כ-1,000 מ”ג ליום וויטמין D של כ-1,000 יחב”ל (יחידות בינלאומיות).

פיתוח פורץ דרך לטיפול במחלות מעי pH גסטרילקס יכול לאפשר הפסקה של שימוש בסטרואידים.

pH גסטרילקס – פריצת הדרך של הסידן קרבונט אמורפי בטיפול במחלות מעי דלקתיות.

pH גסטרילקס, הינו פיתוח חדשני של כמוסות סידן קרבונט אמורפי שמיוצר ומיוצב ב- pH נייטרלי (7.4), עם ציפוי אנטרי המיועד לשחרור מושהה ואיטי במעיים. למוצר זה שלושה יתרונות משמעותיים בטיפול במחלות מעי:

1. סתירת חומציות – בי קרבונט הינו תוצר טבעי בגוף האדם, יש לו תפקיד מרכזי בוויסות רמות החומציות בגוף (רמות ה- PH בגוף). בתהליך הייחודי של ספיגת הסידן האמורפי, עולה משמעותית רמת הבי קרבונט בתאים ובכך, מנוטרלת הסביבה החומצית באופן מהיר יותר.

2. מבנה כמוסות הגסטרילקס – זהו פטנט רשום שבו הכמוסה עטופה בציפוי אנטרי – היא אינה נפתחת בקיבה אלא רק בהגעתה למעי שהוא האזור המודלק. שחרור מושהה במעיים מאפשר גם להגיע למוקד הדלקת וגם לספוג מינרלים באופן מוגבר.

3. הגברת ספיגת מינרלים – אזור דלקתי בגוף מאופיין בסביבה חומצית. עם שחרור הסידן קרבונט האמורפי במעי מתרחש תהליך של וויסות החומציות המסייע בהפחתת הדלקת והכאב. בנוסף, מתרחשת ספיגת מינרלים מוגברת וזאת בזכות המבנה הננומטרי והאמורפי כאחד.

עם נטרול הסביבה החומצית נעשית הקלה בתהליך הדלקתי וכן הקלה בכאבים.

חולים במחלות מעי כרוניות לא חייבים לסבול מאוסטאופורוזיס

אם הינך נמצא בקבוצת סיכון לחלות באוסטאופורוזיס עקב טיפול בסטרואידים, יש להיוועץ עם הרופא המטפל ולשקול נטילה של

pH גסטרילקס או pH דיירקט, מוצרים אלו הינם תוספי סידן אמורפי מהדור החדש, אשר הוכח קלינית שנספג פי 2 עד פי 4.6 יותר מקלציום קרבונט גבישי.