מדינת ישראל מוכרת כ-״אומת הסטארט-אפ”, אך לא רבים יודעים שזה לא מתייחס רק לתחום ההיי-טק המסורתי.

תרומתה של ישראל בולטת בצורה לא פרופורציונאלית לגודלה בעולם בפיתוחים לתעשיית החקלאות התעשייתית והאגרואקולוגיה, הקרוי פוד-טק (Food-Tech).

פוד-טק, התחום העוסק בפיתוחים טכנולוגיים הקשורים למזון, הנו אחד התחומים המתפתחים בעולם, ויש לכך סיבה טובה:

עתיד האנושות צופן לתעשיית המזון אתגרים רבים. בחצי מהגלובוס יש מחסור במזון ובחצי השני, אוכלים כמויות עודפות של מזון  מזיק הגורם לתחלואה רבה.

אם זה לא מספיק כדי להדאיג אתכם, אז חשוב להבין שלתעשיית המזון ישנן השפעות שליליות לא רק עלינו, אלא גם על כל המאזן האקולוגי. לכן, לא מפתיע שתחום הפוד-טק, המחפש פתרונות לסוגיות הללו, מתפתח בקצב מסחרר.

נכון להיום, יש בישראל בין 400 ל- 500 מיזמי פוד-טק, רובם בשלבים ראשוניים.

אמנם לא כל ההמצאות טבעיות או אורגניות, אך בהחלט פותרות סוגיות בריאותיות, אקולוגיות ומוסריות.

בואו נכיר חלק מהפטנטים הישראליים הבולטים המבקשים לשפר את צריכת המזון שלנו:

Flying Spark – חברה המפתחת חלבונים למאכל המופקים מזבובי הפירות. החברה טוענת, כי הזחלים של זבובי הפירות מכילים  ריכוז גבוה מאד של חלבון, אשר יכול להספיק כדי להחליף את החלבון שאנו צורכים מן הבקר. המוצר מכיל סידן, ברזל ומגנזיום וכמובן שאינו מכיל אנטיביוטיקה או הורמונים לא רצויים כמו חלבון מן החי. בנוסף, האלטרנטיבה לחלבון מן החי ידידותית מאד לאיכות הסביבה.

YoFix – עם מגמת הטבעונות הגוברת בעולם, שכן תעשיית הפוד-טק קורצת גם לצרכנים אלו. חברת יופיקס פיתחה תחליפי חלב פרוביוטיים, טבעיים ואף ידידותיים לסביבה. פלטפורמת הייצור הייחודית שלהם מבוססת על בסיס צמחי ומוצריהם אינם מכילים חומרים מייצבים ומשמרים.

דו-מתוק – חברה ישראלית אשר פיתחה טכנולוגיה המאפשרת לייצר תחליף סוכר חדש, שאינו מזיק בהיבטים אחרים האופייניים לתחליפים המוכרים. מבחני מעבדה וטעימות מראים כי לדו־מתוק יש טעם וערך אנרגטי זהה לסוכר לבן, אך הערך הקלורי שלו מופחת משמעותית. מסתמן, כי לא יעבור זמן רב עד שהדו-מתוק יחליף את הסוכר הלבן שאנו כ”כ רגילים לצרוך.

BioHarvest – חברה אשר מכה גלים בעולם בעקבות הצלחתה לבודד מרכיבים בעלי סגולות בריאותיים מפירות, ולאפשר את צריכתם כתוספי מזון, וזאת ללא פגיעה בערכם התזונתי. מוצר הדגל שלהם, למשל, הוא VINIA, שזהו החומר בענבים אדומים, אשר מסייע למניעת מחלות לב.

Timeless food – חברה ישראלית, אשר פיתחה שיטת שימור מזון בוואקום. השיטה שומרת על טריותו של המזון למשך חודשים רבים אפילו מחוץ למקרר. התהליך אינו פשוט כמו שהוא נשמע, שכן וואקום אפקטיבי עלול לגרום לקריסת המזון בשל הלחץ הגבוה שנוצר עליו, ולפיכך, הטכנולוגיה טמונה בשמירה על קשיחות האריזה כך שתעמוד בלחץ הזה.

TIPA – אם באריזות עסקינן, אחד הנזקים הגדולים כיום של תעשיית המזון לסביבה הוא דווקא האריזות. ‘טיפה’ הישראלית פיתחה בעקבות זאת אריזות מתכלות למוצרי מזון. לטענת החברה, האריזות שפיתחה כל כך ידידותיות לסביבה, שניתן לזרוק אותן בכל מקום בטבע, כמו קליפה אורגנית של פרי.

Oplon – חברה זו פיתחה אריזה אנטי-בקטריאלית בטכנולוגיה השומרת על טריות השתייה או המזון ללא חומר שימור וללא ואקום. בצורה זו, יכולה האריזה הייחודית להאריך חיי מדף של משקאות קלים, מיצים טבעיים או חלב, ולמנוע זיהומים שעלולים לסכן בני אדם.

My Favoreats – לא רק באוכל, שתייה ואריזות, הכירו את הטכנולוגיה שמסייעת לצרכנים לבשל בריא. מיי פייבוראיטס פיתחה מערכת לומדת, המנתחת מתכונים ברשת ועושה פרסונליזציה בהתאם להעדפות תזונת המשתמש. כלומר, במידה וחולה צליאק מעוניין לבשל מתכון המכיל גלוטן, המערכת מוצאת לו, באמצעות אלגוריתם לומד, מאות אלטרנטיבות וממירה את המתכון המבוקש למתכון ללא גלוטן.

Density – אחד הפטנטים המהפכניים שהסעירו את תחום תוספי המזון הוא תוסף הסידן האמורפי של חברת אמורפיקל – דנסיטי. תוספי סידן הם אמנם אינם המצאה חדשה, אך רק דנסיטי הינו תוסף סידן אמורפי הקרוי (ACC Calcium Carbonate  Amorphous).

המוחות המבריקים של אמורפיקל הקדימו 400 קבוצות מחקר מרחבי העולם, והיו הראשונים שהצליחו לייצר את הסידן האמורפי ולרשום עליו עשרות פטנטים פורצי דרך. במחקרים קליניים נמצא כי הסידן האמורפי נספג לפחות פי 2 עד פי 4.6 יותר מכל תוסף סידן אחר (המורכב מקלציום קרבונט  בישי), והוא חדשני ופורץ דרך בכל הנושא של מחלות עצם מטבוליות, כגון אוסטיאופורוזיס ואוסטיאופניה וכמו כן לדלקות פרקים, החלמה משברים ועוד. במחקרים הוכח, כי דנסיטי מסייע בבניית העצם ובעמידות העצם ובכך מסייע למיליוני אנשים הסובלים ממחסור בסידן או אוסטאופורוזיס. בנוסף, בימים אלו מתבצעים מחקרים על הסידן האמורפי בתחום האונקולוגיה, ונראה שהסידן האמורפי יכול להוות בשורה גם לטיפול במחלת הסרטן.

אין ספק שתגלית ישראלית זו היא מהחשובות בתחום הפוד-טק.

לסיכום, נראה כי הטכנולוגיה עוברת בשנים האחרונות מהמעבדה לצלחת. אם עד היום תעשיית המזון התרכזה בפיתוח טכנולוגיות המסייעות לייצור המוני ועלות נמוכה ככל הניתן, נראה כי התנודות הצרכניות לתזונה בריאה מכוונות גם את הפיתוחים והיזמות הטכנולוגית לכיוון זה. בעקבות המגמה הגוברת של צרכנות מזון המודעת להשפעות על גוף האדם והסביבה, חממת הפוד-טק פורחת גם בישראל.

אנו בהחלט מהמדינות המובילות בעולם בתחום ובכל שנה צצים מיזמים חדשים כפטריות אחרי הגשם. החל מתחליפים, תוספי מזון, סידן וויטמינים ועד אריזות מתכלות.

אפשר בהחלט להתגאות במיזמים הישראליים שהולכים לשנות את עתיד התזונה והאקולוגיה העולמית