שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב linkedin
LinkedIn

9 דברים שחשוב לדעת על אוסטאופורוזיס

9 דברים שחשוב לדעת על אוסטאופורוזיס

ד"ר יגאל בלום,
סגן נשיא R&D ומדען ראשי באמורפיקל

אוסטאופורוזיס היא מחלה כרונית המתפתחת לאט ובהדרגה, וידועה בכינויה "המחלה השקטה". לעיתים, היא שקטה עד כדי כך שהסובל ממנה אינו מודע אליה – כיוון שהכל נראה שגרתי לכאורה. אנשים רבים מגלים את מחלת האוסטאופורוזיס רק לאחר שבר הנגרם כתוצאה מנפילה או מטראומה חד-פעמית. חשוב לדעת כי מחלת האוסטאופורוזיס לא רק מעלה את הסיכון להתרחשות שברים, אלא עלולה לגרום גם לנכות פיזית1. מה קורה במצב של  וסטאופורוזיס? מאיזה גיל עלינו להיות ערים לכך? כיצד ניתן להפחית את הסיכון? ומה תוכלו לעשות אם כבר יש לכם אוסטאופורוזיס? בכתבה זו אספנו עבורכם תשעה דברים שחשוב לדעת על מחלת האוסטאופורוזיס.

"אנשים הסובלים מאוסטאופורוזיס מאבדים מסת עצם בקצב הגובר בהרבה על ייצור רקמת העצם החדשה"
("National Osteoporosis Organization")

ככל שחולפות השנים, גובר קצב פירוק העצם על קצב בנייתה. דבר זה מגדיל את הסיכון לאוסטאופורוזיס והתרחשות שברים. המקרים הנפוצים ביותר של אוסטאופורוזיס הם בפרק כף היד, עמוד השדרה, הכתף והירך. אוסטאופורוזיס יכולה להתרחש בכל גיל, ועלולה לגרום לעיוותי שלד, פגיעה בדימוי העצמי, הפחתה או אובדן ניידות וירידה בעצמאות התפקודית. חשוב לדעת, כי נשים המתקרבות לגיל המעבר מאבדות כ-2%-3% מסת עצם בשנה2, ועל כך נרחיב בהמשך.

כבר בגיל 30 עליכם לשים לב למסת העצם שלכם

כפי שאמרנו בתחילה, במקרים רבים רק התרחשות שבר מובילה לגילוי האוסטאופורוזיס. הסיבה לכך היא, כי מחלת האוסטאופורוזיס מתפתחת בהדרגה, וגיל 30 הוא השלב הראשון מתוך ארבעה שלבים3:

שלב ראשון (גילאי 35-30): קצב הפירוק וקצב הבנייה של העצם משתווים. בשלב זה לא ניכרים תסמינים מיוחדים.

שלב שני (גילאי 45-35): קצב הפירוק מתחיל לגבור על קצב הבנייה של העצם. גם בשלב זה לא ניכרים תסמינים מיוחדים, ניתן לבחון זאת רק באמצעות בדיקת צפיפות עצם.

שלב שלישי (גילאי 55-45): עקב מספר שנים בהם קצב פירוק העצם גובר על קצב הבנייה, גוברים גם הסיכויים להתרחשות שברים. רוב מקרי השברים הראשונים של האוסטאופורוזיס מתרחשים בשלב זה.

שלב רביעי (גיל 55 ומעלה): בהנחה ויש שברים ממושכים, גוברים הכאבים הפיזיים וגובר הסיכוי לכך שתתחיל נכות. כמו כן, עיוותים בעמוד השדרה ובאזורים אחרים עשויים להיות בולטים יותר. ייתכנו קשיי תנועה וקשיי ביצוע פעילויות יומיומיות.

את אישה? יש לך סיכוי טוב לסבול מאוסטאופורוזיס

בארה"ב, לדוגמא, יש כ-10 מיליון חולים באוסטאופורוזיס (כ-3% מהאוכלוסייה, מתוכם כ-80% נשים). כמו כן, 22 מיליון נשים נמצאות בקבוצת סיכון מוגבר למחלה4. בנוגע לשברים אוסטאופורוטיים, ישנן מספר סיבות לכך שלנשים יש נטייה מוגברת לחלות באוסטאופורוזיס, והן עצמות קטנות ורזות בשילוב עם ירידה חדה ברמת האסטרוגן בגיל המעבר (הורמון המגן על העצמות).

עפ"י הסטטיסטיקה, אחת מכל שלוש נשים מעל לגיל 50 עלולה לסבול מאוסטאופורוזיס, לעומת אחד מכל חמישה גברים מעל לגיל 50.

9 דברים שחשוב לדעת על אוסטאופורוזיס
לנשים סיכוי גבוה יותר לאוסטאופורוזיס

תזונה בריאה, מאוזנת ועתירה בסידן מפחיתה את הסיכון לאוסטאופורוזיס

תזונה בריאה ומאוזנת שומרת על חוזק העצם, והיא עושה זאת באמצעות אספקת חומרים מזינים כמו סידן, זרחן, אשלגן, מגנזיום וויטמין D. אם לא נצרוך מספיק סידן, הגוף ישתמש בסידן הנמצא בעצמות המשמשות "מאגר חירום", וכך מתרחש תהליך בשם "דילול העצם". לאנשים רבים יש נטייה לבצע דיאטות קיצוניות במטרה להפחית את המשקל במהירות. בדיאטות אלו ישנו סיכון רב הקשור ישירות לאוסטאופורוזיס: הפחתה של קבוצות מזון שלמות אמנם עשויה להוביל להפחתה במשקל, אך האחרונה מגדילה את הסיכון לאובדן מסת עצם בגיל המעבר. במילים אחרות, דיאטות קיצוניות המובילות לירידה קיצונית במשקל מהוות גורם סיכון לאוסטאופורוזיס. במקרים כאלו, מומלץ להקפיד על צריכת המינרלים הדרושים לחיזוק העצם – עם דגש על סידן.

אימון גופני לפלג הגוף התחתון עשוי לסייע להעלאת מסת העצם

ישנו קשר ישיר בין אוסטאופורוזיס לבין פעילות גופנית. בפעילויות נושאות משקל, הרגליים הן אלו שנושאות את רוב המשקל, דבר היוצר לחץ על פלג הגוף התחתון ועל עמוד השדרה, ומעורר את פעילות תאי העצם. אימונים נושאי משקל כוללים ריצה, הליכה, קפיצה וטיפוס מדרגות. כמו כן, תרגילי התנגדות הכוללים שימוש במשקולות חופשיות, גומיות מתיחה או במשקל הגוף (כמו שכיבות-סמיכה), מפעילים לחץ על העצמות באמצעות השרירים – זה מועיל במיוחד לחיזוק פלג הגוף העליון, אשר אינו נושא משקל רב במהלך הפעילות היומיומית.

גנטיקה, אורח חיים ויתר פעילות גופנית מהווים גורמי סיכון לאוסטאופורוזיס

ישנם מספר גורמי סיכון עיקריים לאוסטאופורוזיס, מלבד אלו שציינו עד כה, והם:

1. גנטיקה: מחקרים מוכיחים כי היסטוריית שברים של ההורים מגבירה את הסיכוי לאוסטאופורוזיס­­­­­­.

2. אורח חיים: עישון מעלה את הסיכון גובר להתרחשות שברים – סיכון הגובר עם התקדמות הגיל. אותו הדבר לגבי אלכוהול. חשוב לציין, כי הסיכון גובר עם צריכה מוגברת שלו, לרבות לאורך זמן.

3. עומס בביצוע פעילות גופנית: מחקרים מוכיחים כי נשים צעירות, במיוחד אלו המתאמנות לקראת תחרויות אתלטיות מובחרות, מתעמלות יתר על המידה ביחס לתזונה, מנוחה ושינה (התאוששות). דבר זה, לרבות מצב של מחסור במרכיבים תזונתיים, עלול להגביר את הסיכון למסת עצם נמוכה.

"ארגון האוסטאופורוזיס העולמי" ממליץ על ביצוע בדיקת צפיפות עצם ראשונה במידה ואת אישה מעל לגיל 65. במידה ויש לך גורמי סיכון נוספים כמו דלקת מפרקים שגרונית, היסטוריה של עישון או שתייה כבדה ועוד, מומלץ לשוחח עם הרופא שלך ולבקש לבצע בדיקת צפיפות עצם. ­­­

גם לחץ (סטרס) עשוי להוביל לאוסטאופורוזיס5

ככל שחולפות השנים גוברת המודעות לקשר שבין בריאות הנפש לבין בריאות הגוף. מסתבר, כי לחץ עשוי לגרום לשינויים גופניים רבים, וביניהם שינוי ברמת צפיפות העצם. חרדה, עייפות ובדידות, מהווים גורם נפוץ בחיים המודרניים בעולם המערבי, והם עשויים להוריד את רמת צפיפות המינרלים בעצמות. הקשר שבין לחץ לבין מחלת האוסטאופורוזיס, בא לידי ביטוי באופן הבא:

לחץ גורם לשינויים פיזיולוגיים המובילים לאוסטאופורוזס לחץ גורם לעיוות התנהגותי המוביל לשינויים בהרגלי האכילה, השתייה, הפעילות הגופנית והשינה.

אוסטאופורוזיס מובילה לחרדה, דיכאון, אובדן תפקוד חברתי ובידוד חברתי – דבר המוביל ללחץ וכך נוצר מעגל הסגור עם שני הקשרים המופיעים מעלה.

9 דברים שחשוב לדעת על אוסטאופורוזיס
גם לחץ עשוי להוביל לאוסטאופורוזיס

 

סידן מהווה גורם מפתח במלחמה באוסטאופורוזיס

דרישות הסידן משתנות לאורך החיים. במהלך תהליך הגדילה, חשוב למקסם את ספיגת הסידן במטרה להגיע למסת עצם מקסימלית ולהפחית את הסיכון לשבר בשלבי אובדן מסת העצם. בשלב זה מומלץ לצרוך כ-1,200 מ"ג ביום בגילאי 25-10, ו-800 מ"ג ביום בשלב בו קצב הבנייה וקצב הפירוק משתנים (40-35).

ספיגת הסידן במעיים ויכולת ההסתגלות לתזונה דלת סידן יורדים בקרב נשים רבות לאחר גיל המעבר ובקרב קשישים, דבר המוביל לירידה תפקודית או מוחלטת. בשלבים אלו העצמות משמשות יותר ויותר כמקור סידן במטרה לשמור על רמות הסידן בנוזלים התאיים. כמו כן, צריכה מוגזמת של חלבונים וסיבים תזונתיים עשויה להגביר את הסיכון למחסור בסידן.

עדויות מראות כי ניתן להתגבר על ליקויי ספיגת הסידן במעי באמצעות צריכת סידן גדולה (2,500-1,500 מ"ג ביום). מובן כי קשה להגיע לכמות זו באמצעות התזונה בלבד, ולכן במקרים אלו גובר הצורך בתוספי סידן כדוגמת דנסיטי, תוסף הסידן האמורפי של אמורפיקל. בניסויים קליניים נמצא שהוא נספג פי 2 ויותר מאשר תוספי סידן אחרים, גם במקרים בהם ספיגת הסידן קשה במיוחד מסיבות חולי.  נמצאו מקרים בהם  נמדדה ספיגה, הגבוהה משמעותית מהממוצע (עד פי 4.6). על סמך נתונים אלו, עובדת החברה על פיתוח שיטות יעילות עוד יותר לספיגה. .

לסיכום, באופן כללי מתחלקים גורמי הסיכון לאוסטאופורוזיס לשניים: נשלטים ובלתי נשלטים. בקרב הגורמים הנשלטים כמו תזונה, פעילות גופנית ואורח חיים הכולל הפחתה בצריכת הסיגריות והאלכוהול – יש לנו שליטה, והפחתה שלהם בבשילוב עם צריכת
תוסף סידן, במקרה הצורך, עשויים לסייע בהפחתת הסיכון לאוסטאופורוזיס.

"רגע, ומה במידה וכבר יש לי אוסטאופורוזיס?"

במקרה כזה מומלץ לבדוק את רמת צריכת הסידן היומית, להתייעץ עם הרופא ובמידת הצורך להשלים את החוסרים
באמצעות דנסיטי, הסידן האמורפי.

יחד עם זאת, אם הגעתם עד כאן, מגיעים לכם טיפים נוספים שיסייעו לכם במניעת נפילות העלולות לגרום לשברים:

השתמשו במכשירי עזר: מקל או הליכון והתקנים שונים באמבטיה יוכלו בהחלט לסייע.

שימו רפידות מתחת לשטיחים.

אחזו במעקה בעת עלייה או ירידה במדרגות.

הוסיפו תאורה במידת הצורך במקומות מסוימים בביתכם.

ולסיום, הישארו חזקים! בצעו התעמלות עם משקלים היוצרים התנגדות, וזאת במטרה לחזק את השרירים ולשפר את שיווי המשקל והיציבה שלכם – זה יעזור לכם להקטין את הסיכויים לנפילות ולשברים.

שינוי גודל גופנים